לחבר-כנסת אפרים סנה הספאמר 

ח"כ אפרים סנה הנכבד,
כשבפעם הראשונה קיבלתי ממך הודעת דוא"ל ברוסית לתא שלי ב-Yahoo!, ראיתי בזה קוריוז ופשוט הודעתי בהודעה חוזרת, שאינני מעוניין להימנות על רשימת הדיוור שלך. ברם, כדרכם של לשולחי ספאם, או כפי שנהוג לכנות את הדבר בעברית "דואר-זבל", לא ויתרת וכך, יחד עם ברכות מחברות מסחריות הנטפלות לתא הדוא"ל שלי בהצעות משונות לשחק בקזינו וירטואלי או להגדיל איברים כאלה או אחרים בגופי - אני ממשיך לקבל ממך הודעות, שהאחרונה מהם, המברכת אותי בברכת ראש השנה, גרמה לי למספר תהיות על משמעות הדבר.
התהייה הראשונה: אינני מאמין בכנות ברכתך. אתה ואני איננו מכירים אישית וכאשר נשלחת ברכה לאדם לא מוכר אישית, אין זה בדרך כלל נעשה מטעמים טהורים. מטרתך הרי שקופה: לצוד אוהדים; מן הידוע, שהינך רואה את עצמך כמועמד אפשרי לראשות הממשלה מטעם מפלגתך.
ככה בדיוק הספאמרים צדים לקוחות, יש להם סטטיסטיקה: על כל X הודעות הם עשויים לקבל Y פניות. על מנת לשפר את הסטטיסטיקה, הם מוכנים לשלב גימיקים וברכות מכל סוג ולרגל כל תאריך אפשרי: חג עברי, יום האישה הבינלאומי או יום השנה לנחיתה על הירח.
התהייה השנייה: איך יכולת לדעת, שהכתובת העלומה ב-Yahoo! שייכת לאדם, שבין שאר השפות, יודע לקורא גם רוסית? הרי אני מעולם לא כתבתי אליך ולא מסרתי לך שום פרטים אודות ידיעותיי הלינגוויסטיות. המסקנה המתבקשת: הכתובת הזו נלקחה מאחת הרשימות הקיימות באינטרנט, שהספאמרים מרבים לסרוק אותן לצורך הרחבת רשימות התפוצה שלהם.
התהייה השלישית: על סמך מה החלטת, ששמורה לך הזכות לפנות אלי בכתב, כחבר כנסת, בשפה הרוסית? במזכירות ישובי תקוע יודעים מזמן, שכאשר מחולקים דברי דואר ברוסית בתפוצה רחבה, התא שלי פתור מן הכבוד. לא כי אני פוסל שימוש בשפתו של אלכסנדר סרגייביץ' פושקין (אינני פוסל אותה) אלא כי אין זה לטעמי, כאשר הגורמים המסמלים ולו במעט את הריבונות הישראלית, פונים לאזרח בשפה, שאיננה שפתו של אליעזר בן-יהודה.
העובדה, שבדף שלך באתר הכנסת הסעיף "שפות" כולל את הרוסית (ככל הנראה, אביך לימד אותך), אינה מעניקה לך איתי קרבה אינטימית מספקת כדי לוותר על שפת המדינה. עברית איננה גינוני טכס ואיננה אמצעי תקשורת השמור לקסטה סגורה כלשהי, זו השפה של היהדות והציונות ובניגוד למה שאתה אולי רגיל לראות במפלגתך הפוסט-ציונית, ישנם עדיין בישראל אנשים, אשר ערגה לאותה ישראל, שבה השלטים בחנויות קראו נרגשות "עברי, דבר עברית!" גוברת אף על חיבתם לאותה ישראל, שהשלטים בחנויותיה מכריזים בגאון "גובורים פו רוסקי".
התהייה הרביעית: מה פשר המשפט הבא, שכתבת? "אני מבין, ששמש אוקטובר הבוהקת והשמיים הכחולים איכשהו אינם מתקשרים אצל היוצאים מרוסיה, אוקראינה ובלורוסיה הרחוקות עם התמונה של ראש השנה המושלג ורווי הכפור, כפי שהם רגילים."
כלומר, לא זו בלבד, שאתה שולח "ברכות" לאנשים, שלא ביקשו לקבל אותן ממך, אתה גם מנסח אותן בצורה פוגענית ומשפילה. הרי פרוש המשפט המטופש ההוא, שלא זו בלבד, שאינך מאמין ביכולתם של העולים מארצות הנכר לקרוא מכתבים בשפת מולדתם, אינך מאמין גם ביכולתם השכלית להבדיל בין ראש השנה הנוצרי על גדות וולגה לבין ראש השנה העברי בהרי ירושלים!
ההבלים מהסוג "בראש השנה צריך לרדת שלג" עוברים לעולים חדשים כמחלת ילדות תוך זמן קצר (לא כולל החלק הפוסט-ציוני של העלייה המוכר לך במפלגתך). הם משתמשים בהם לעתים בשיחות עם הסביבה הלא דוברת רוסית כי הם יודעים, שזה מה שמצפים מהם.
"הבדיחות" האלה הן "הומר" מהסוג הירוד של "התוקע מתקוע", או כמו לצחוק על בחורה שנולדה במזל בתולה או כמו לפסול את זכותו של יוצא ברה"מ להרגיש קור אפילו בחורף ירושלמי רטוב ורווי רוחות: הרי ב-40 מתחת לאפס הוא "עשה סאונה", הלא כן? האם אתה גם מבקש מ"המרוקאים" להגיע למסיבה ללא הסכין ושואל את "התימנים" היכן החמור שלהם חונה? חוששני, שכן...
אחרי הפעם השנייה, ששומעים "בדיחה" כזאת, מרגישים בחילה, כאילו שמענו אותה כבר 20 אלף פעמי יותר מדי. כאילו-הומור הרדוד והאינפנטילי מהסוג הזה אופייני למוחות הלומים על ידי מנות יתר של פיצוחים וכדורגל, זה כמו לזרוק נפצים באצטדיון או להציץ לבנות במקלחת.
אתה שלחת את שטות הזאת בתפוצה רחבה, האם עלתה בך המחשבה, איזה רושם זה יעשה על האנשים, שילדיהם הצברים כבר מתגייסים לצה"ל? אם לא חשבת ולא ידעת - אינך מכיר את העם, שאותו אתה חולם להנהיג ואם כך, מה לעזאזל יכולה להיות הסיבה להעדיף אותך לראשות הממשלה? אם תגשים את שאיפותיך, אתה תהיה רק עוד ראש ממשלה יהיר, מנוכר וכושל, כמו מרבית קודמיך.

לא, אני לא מנסה למנוע ממך לחדול כליל מברכות לרגל החגים לעולים חדשים. יש ביניהם גם כמה וכמה כאלה, שמסיבות כאלה ואחרות מעדיפים, שהברכה תהיה ברוסית. חבל רק, שחלקם לא איתנו ואינם יכולים ליהנות מהכבוד. הם נמנים עם הקורבנות הטרור, שאינו עושה אפליה ואינו שואל מי ואיך רגיל לחגוג את חילופי השנים. הם נרצחו על ידי דוכסות הטרור, שאתה נמנה בנאמנות על מקימיה ושומרי קיומה.
אני מקווה, שמעתה ייחסך ממני הכבוד לקבל את מכתביך. גם אין טעם שתשלח: אותי לא תצוד, האידיאולוגיה השטחים-תמורתית שלך ושל מפלגתך מופרכת ונלעגת בעיניי, כמו חשדך שמא על גבול החודשים אלול וחשוון אני עלול לחפש כפור ושלג בינות הפסגות של הרי יהודה. על כך נתתי כבר ביטוי מפורט דיו בכתובים ואין בכוונתי לפרט כאן.

נ.ב.
במחשבה שיניה, אם כבר פנית אלי ראשון, ישנו מכתב אחד ויחיד, שאני דווקא כן מעוניין לקבל ממך: המכתב שבו אתה תסביר פעם אחת בלשון עניינית, ממוקדת ומפורטת את פשר נאומך התמוהה בליל הירצחו של יצחק רבין. כי לאחר כל התהיות בקשר אליך, זוהי בסופו של דבר, התהייה הגדולה ביותר.
איך ידעת כל כך מהר לשים אצבע על סיבת הרצח, אמרת: "כתוצאה של השיסוי וההסתה..." רק דקות ספרות עברו מאז היריות ומאז נקבע מותו של רבין, לא היו עדיין כל תוצאות החקירה, דבר לא היה ידוע לאשורו לאיש - וכבר ידעת להצביע בדיוק כה רב על שורש הבעיה: "השיסוי וההסתה"? חזרת והדגשת באותו הנאום את המלים האלה, שהן, כפי שהספקנו ללמוד עוד בטרם 4.11.95, הביטוי וההגדרה לדברי ביקורת כלשהן נגד השמאל.
איך ידעת כל כך מהר, שזה יהיה הפברוק האנטי-דמוקרטי האולטימטיבי הבא של השמאל, שזה יהיה הנתח נוטף הדם, אשר יושלך לאספסוף הצמא, הנוהר בעיוורון אחר הסיסמאות השקריות, אך הקצרות, הברורות והקליטות של המחנה "שטחים-תמורת"? איך ידעת, שבמרוצת השנים, זה יהיה המיתוס מחסל הדמוקרטיה, שאחיזתו תהיה כל כך איתנה, ללא כל דיון ממשי, ציבורי ומשפטי בנושא?
איך ידעת, שאפילו כעבור עשר שנים, כאשר היועץ המשפטי הסכריני ישמיע קול חלשלוש נגד ההשמצה הנאלחת הזו, שמעולם לא עמדה במבחן של ברור ענייני כלשהו - אפילו הוא יזכה בקיתונות של בוץ, כאילו "מתיר את הרצח הבא"?
פשוט מדהים איזה קור רוח, שליטה עצמית וצלילות המחשבה הפגנת באותו לילה מר!

מצד שני, באותו הנאום ממש אמרת משהו מזעזע, כאילו רבין נפגע משלושה קליעים: בחזה בבטן ובעמוד השדרה - וזה כאשר כל המדינה למדה לאחר מכן מפי הפתולוג המהולל דר' יהודה היס ובאישור הן של ועדת החקירה בראשותו של כב' השופט מאיר שמגר והן של בית המשפט המחוזי בראשותו של כד' השופט אדמונד לוי, שרבין נפגע משני קליעים בגב, כאשר אף לא אחד מהם לא פגע בעמוד השדרה!
האם בסחרורו של אותו הלילה הדרמטי, כל כך שכחת את כל השכלתך הרפואית, שהתבלבלת בין פגיעה בחזה לפגיעה בגב? אם כך, אולי בכל נאומך לא ממש ידעת מה אתה שח וקור רוחך היה חיצוני בלבד? אם כך, הפגנת ביצועים עלובים בתנאי לחץ ואתה כל כך מאבד עשתונות ברגעי משבר, שאתה שוכח היכן הגב והיכן הבטן - איך אתה יכול לחשוב בכלל על תפקיד ראש הממשלה בישראל..?
או שמא - לא התבלבלת..? הייתכן, שתיאורך את הפגיעות ברבין היה נכון וישנו איזשהו סוד אפל, שאתה נושא עמך זה עשור ואינך מגלה לנו.!? עדיף, שתתן לנו פעם אחת ולתמיד תשובה מפורטת, עניינית וממוקדת לגבי כל מה שהתרחש איתך באותו הלילה, לטובתך ולטובתנו.